הרצליה

www.Anonimi.co.il

אנונימי

ייעוץ וטיפול רגשי פרטי

מתאים גם לציבור הדתי

Tel: 050-7760402

  • White Facebook Icon

© 2016 by Anonimi. Proudly created with Wix.com

 

זה ממש עובר את הגבול!



טעות נפוצה שאני נתקלת בה בקרב מטפלים היא טשטוש גבולות עם מטופלים, בעיקר במצבי לחץ של המטופל. פוסט זה מיועד לאנשי טיפול המתקשים לעיתים לשמור על גבולות, אך יזדהו איתו גם אנשים שעברו את זה מהצד השני, כמטופלים שחוו טיפול לא מוצלח.

דוגמה אחת מני רבות – חברתי א' היתה זקוקה מאוד לעבודה על מערכות היחסים שלה. היא באה מבית חסר גבולות ועל אף שהיתה יפה ומשכילה, לא הצליחה ליצור מערכות יחסים בריאות. היא ניהלה קשר עם גבר נשוי, בין השאר, וקשרים בלתי אפשריים אחרים, והשתעממה מקשרים נוחים ו"בריאים". היא אהבה לאתגר מערכות יחסים מקצועיות, מול מורים, מרצים ובעלי סמכות אחרים (או אנשים שהיו תחת סמכותה דווקא) ולהוכיח שוב ושוב את כוחה בשבירת כל גבול אתי, מוסרי ומקצועי. עבורה, נכון היה שיתקיים קשר טיפולי אשר ישמור על גבולות ברורים מאוד, כדי לאפשר לה חוויה של אהבה וקשר במסגרת יציבה, בריאה ואפשרית. בכל זאת, לא' היה קסם אישי רב והיא יצרה קשר חם עם כל סובביה והקסימה אותם. המטפלת שלה כשלה בעיניי, והפכה לסוג של חברה שלה. היא חלקה איתה דברים אישיים יותר מכפי שהיתה צריכה, הסיעה אותה הביתה ועוד דוגמאות אשר הוכיחו לחברתי א' שהמטפלת היא כמו כל האנשים האחרים בחייה. אין לה מה לחדש לה. שיעמם לה לאחר הכיבוש ושוב הסיקה שהיא עצמה חזקה מכולם ואין לה צורך באיש. היא שבה להאמין שאף אחד לא יכול לטפל בה והיא כמובן עזבה את הטיפול מבלי ללמוד ממנו דבר על מערכות יחסים בשלב זה של חייה.

כאשר הדרכתי עובדים סוציאליים וחונכים, וגם בשיחותיי עם קולגות – אני נתקלת שוב ושוב במצבים בהם המטפל מתקשה לקבל החלטה כיצד לפעול מול המטופל ולכן, לעיתים קרובות מתוך רצון טוב לעזור - מקבל החלטה שגויה. מה מגדיר האם ההחלטה שגויה? מדובר בהחלטה שהמטפל אינו מרגיש נוח איתה, שלא חשב עליה כראוי (כמובן שהשימוש כאן בלשון זכר רק מטעמי נוחות), שוודאי אינו שלם איתה, ולעיתים קרובות החלטה זו שהתקבלה ברגע לחוץ - אינה נכונה למטפל כאדם ואינה משרתת את התהליך הטיפולי. הדוגמאות הן רבות מאוד: האם לענות לטלפון ממטופל בעשר וחצי בלילה, האם לענות להודעה ממטופל בשבע בבוקר, האם להזמין הביתה בערב החג כאשר המטופל מדווח כי אין לו לאן ללכת, האם להישאר איתו חצי שעה נוספת מעבר לשעת הטיפול, וכיו"ב מצבי קיצון שלעיתים דורשים החלטה מיידית. ברוב המקרים, מדובר במטופלים אשר נכנסים ללב המטפל הרחב ממילא, ו'מגייסים' את המטפל לפעול באופן שבו הוא עצמו אינו בטוח עד הסוף אם הוא באמת מסוגל לכך. ברוב המקרים גם המטפל אינו שלם עם עצמו לאחר מכן, ומרגיש את 'ערבוב העולמות' ואת ה'זליגה' מהמקצועי לאישי, אך הוא לא תמיד יודע להסביר לעצמו האם פעל נכון. לשם כך כולנו, אנשי הטיפול, זקוקים להדרכה. אבל הדרכה טובה היא כזו שהמטפל מפנים, כך שבמצבים עתידיים כבר יהיו לו בארגז הכלים המקצועי אי-אלו עקרונות מנחים, כאלו שעשויים לסייע לו לקבל החלטות טובות גם במצבי לחץ. כאשר אני אומרת החלטות 'טובות' – ראשית, כוונתי היא להחלטות אשר המטפל שלם איתן, פחות משנה לי מה הגישה המקצועית שלו. שנית, כוונתי להחלטות אשר לא התקבלו בחופזה ובאימפולסיביות, אלא לאחר שיח קצר שהמטפל ערך עם עצמו. למודרכים שלי חשוב לי להזכיר את הקשר שלהם עם עצמם, ופחות לשפוט את ה'אני המאמין' הטיפולי שלהם ואת ההחלטות שקיבלו. עקרון מנחה שלישי, הוא ללמוד לקבל החלטות אשר ישרתו את התהליך הטיפולי לטווח רחוק, ולא ימלאו 'רק' צורך מיידי של המטופל.

איך עושים את זה?

אחת הדרכים הטובות לשמור על שיח תמידי בין המטפל לבין עצמו, מלבד הדרכה (שהיא כאמור חיונית בעיניי לאנשי טיפול מכל תחום) - היא תרגול מדיטציה, לא משנה באיזו דרך, או תרגול קשיבות (מיינדפולנס). אלו מסייעים להשיג באופן יום יומי שקט תודעתי, ולו למספר דקות, תוך התעלמות מרעשי רקע (רעש חיצוני, מחשבות אוטומטיות, אי-נוחות בגוף וכיו"ב). כמו כושר גופני – אדם שרץ מספר פעמים בשבוע ירוץ בקלות יחסית, אם יידרש לרוץ פתאום, יותר מאדם אשר לא רץ אף פעם. כך גם תרגול קשב לעצמנו – אדם המתרגל קשב פנימי, יצליח גם תוך שיחה עם אדם אחר, וגם במצבי לחץ – להקשיב ללבו ולהשתהות בטרם יענה ויקבל החלטות. ההשתהות לפני פעולה היא יקרת ערך והיא מושגת בתרגול.

לגבי העקרון השלישי –

ישנם מצבים אשר טשטוש גבולות מקצועיים עשוי לשרת את הטיפול לטווח רחוק. כאשר אנו בודקים מה נכון למטופל, במכלול הנתונים - כדאי לחשוב על אישיותו, על מערכות יחסים אחרות שלו. מה אנו רוצים ללמד אותו על קשרים ומערכות יחסים, דרך הקשר עם המטפל. כיצד אנו רוצים ליצור עבורו חוויה מתקנת, ולא חד פעמית. לעיתים, חיבוק הוא יקר מפז, ושווה ערך לפסיכותרפיה מעולה. בפעמים מסוימות, הארכה של זמן הפגישה, כאשר המטופל נסער - עשויה לחזק את האמון בינינו לבין המטופל, דווקא כיוון שהוא מרגיש כי המטפל אינו 'נוטש' אותו. גמישות של המטפל במצבים מסוימים עשויה להיות אנושית וחיונית, וכן לקדם את הטיפול. (למשל, אם המטפל חייב ללכת ולא יכול להאריך, אך מתנצל ומפגין אמפתיה אמיתית, וקובע לדבר בטלפון עם המטופל יותר מאוחר ולבדוק שהוא נרגע והתייצב). מנגד, יש מצבים שבהם חשוב לשמור על מרחב מקצועי, לטובת הטיפול, גם אם בטווח הקצר המטופל מגייס אותנו מאוד (לדוגמה, מטופל המתקשר שוב ושוב גם כאשר המטפל אינו יכול לענות/ זקוק להארכה תמידית של זמן הטיפול/ מעורר במטפל תחושה כי הוא מפריע לחייו האישיים שוב ושוב). הקשב של המטפל לעצמו חשוב גם כאן, על מנת לבדוק מה המטופל מעורר בו? האם אפשר להסיק מכך על איך שמרגישים איתו אנשים אחרים?

לדוגמה, אנשים בעלי הפרעת אישיות גבולית, חלקם רגישים מאוד וזקוקים לקשר קרוב מאוד – אך מהיכרות איתם ועם מערכות היחסים שלהם אפשר ללמוד כי שמירה על גבולות מקצועיים ומעט נוקשים מולם – תסייע לשמור גם על המטפל 'שיחזיק מעמד' בטיפול בהם, ותסייע גם להם, גם אם זה נחווה אצלם כרגע כנוקשות, קרירות וחוסר אכפתיות. הם עלולים לבדוק שוב ושוב את גמישות המטפל, עד שגם לו ייגמרו הרצון הטוב והסבלנות – וכך שוב 'יצליחו' להוכיח לעצמם שלאף אחד לא אכפת מהם באמת. יש גם לא מעט אנשים בריאים בנפשם, אשר גדלו במשפחות פתולוגיות, אשר לא מכבדות את המרחב של האחר (החל מחוסר כבוד לפרטיות של הילד, ועד אלימות פיזית/ מינית וחוסר כבוד למרחב הגופני שלו), וגם כאן למטפל יש תפקיד חשוב במתן דוגמה אישית למטופל, על יחסים בריאים, מרחב בינאישי ועל כבוד הדדי בין אנשים קרובים.

לסיכום – השיח של המטפל עם עצמו והקשב לתחושותיו אמנם משתכללים והולכים עם הניסיון, אך טעויות בשיקול דעת אצל מטפלים ייתכנו תמיד. לעיתים, הכשלון בטיפול חשוב גם הוא לשני הצדדים (המטפל והמטופל) כי אפשר למוד ממנו: אם ישכילו לבחון את אחריותם למה שלא עבד בטיפול, לבדוק את עצמם וללמוד לקראת הטיפול הבא.

"כשהתלמיד מוכן – המורה מגיע" (פתגם סיני עתיק)

8 views